תעלומת המשיח
Description:... רציתי לכתוב את הספר הזה במשך שנים, בכיוון של אסכטולוגיה ומשיחיות יהודית. רעיון המושיע שהעם העברי ציפה לו, ושבו התנהלו מספר רב של ויכוחים, במיוחד מאז הופעת דמותו של ישוע (ישוע), שכן הנוצרים הם שהצהירו בעיקר שהוא המשיח. . למרות שבמונחים כלליים, היהדות הדתית אינה רואה בישוע את המשיח שלה, והוויכוחים על כך נרחבים, עדיין קיימות דעות סותרות רבות, ומדי פעם קבוצות דתיות יהודיות מכריזות על משיח חדש (מה שאין בשאר הקבוצות. לזהות). ).
היהודים לא הכירו בישוע כמשיח, כיוון שהוא לא התאים לפרופיל לו ציפו, ומשום שלא עמד במאפיינים המתנבאים, לדבריהם. מחשש שהוא לא יגלה אומץ להתקוממות צבאית, הרומאים יסיימו עם היהודים לראות את ריבונותם מאוימת על ידי מלך אחר, במקום הקיסר (הקיסר). לפיכך, מה שלא קרה באותם ימים בסופו של דבר התרחש מאוחר יותר, שנגרם על ידי ממשיכי דרכו שלו. כך הובילה הכרזת המשיח להפלה איומה, כאשר שמעון בר קובה, נקרא על ידי הסנהדרין כמשיח שלושה עשורים לאחר צליבתו של ישוע, והדבר עודד תנועה שהייתה רדומה עשרות שנים. איחוד העם לשחרור הניע את הקנאים למלחמה גורלית נגד הרומאים, שהסתיימה בגירוש היהודים מארצם ובמות מיליוני בני אדם ב-3 שנות סכסוך.
קודם כל יש להגדיר מהו משיח ואיזה תפקיד הוא ממלא. בהיסטוריה העברית, מצילם היה משה (משה), אשר לפני מותו הכריז כי יבוא גואל במקומו, אחד מאחיו הישראלים. בוודאי, אותו "מושיע" נראה בדמותו של יהושע (יהושע), יורשו, אך הובן שמשה דיבר על מישהו שיבוא בעתיד ויהיה המדריך של כל העם בספירה אוניברסלית יותר. בתקופת שמואל הנביא העם דרש מלך, ונתמנה להם בנימין בשם שאול, שלא עשה מה שציפו לו, והודח על ידי דוד (דוד) שעשה. המלך דאוד אמר שיבוא בנו שיהיה המושיע (המשיח), יד ימינו של יהוה. בתחילה המושג "בן" התפרש מילולית, לא כיורש עתידי, ולכן יורשו, שלמה (שלמה) חשב שהוא המשיח הזה. בימיו האחרונים הבין שלמה המלך שהוא לא יכול להיות המועמד להגשים נבואה זו, ובעקבות כך נפלה ממלכת ישראל וחולקה.
מאז הכריזו נבואות רבות על הופעתו של נביא ממשיך של משאה ומלך ממשיך של דאוד, ועל הקמתם מחדש של ישראל, האנשים שהיו מפולגים כעת בין עמים שונים. חוקרים יהודים התמסרו לחיפוש רמזים למשיח כזה, בין אם מדובר באנשי ציבור, בכתובים, אפילו בקודים שלהם, וסוקרים את הדעות הקודמות של מדרשי התלמוד. הם מוצאים שתי דמויות חשובות: המשיח הגדול והמשיח הקטן יותר. הקטן נקרא 'משיח בן יוסף' (משיח בן יוסף) והגדול נקרא 'משיח בן דוד' (משיח בן דוד), כפי שמובא בספר הקלות של חנוך. חלקם שיערו שהם אינם שניים אלא זהים, המייצגים שני מאפיינים של אותה ישות.
בימי יוג'נן (יוחנן) המטביל שאלו אותו הפרושים אם הוא "הנביא" או "המשיח", והבהירו כי כבר באותה תקופה הובן שהנביא אינו יכול להיות אותו מלך (משיח). -משוח), אבל מנקודת המבט שלו הם היו שני אנשים שונים. אי אפשר לטעון שכאשר מתייחסים לנביא הם התכוונו למי ש"יעשה את דרך ה'", כפי שמזהיר מלאג'י (מלאכי), שכן ידוע לשמצה שהוא דיבר על שובו של אליהו (אליהו) ב. כדי להכין את בואו של המשיח - משהו כמו המדי המוסלמי - לא נביא שידריך את העם. התפיסה של מלך מכהן לא התאימה לפילוסופיה היהודית, בהיותה דומה יותר למושג של נביא. המלך נטה יותר להיות ריבון מאשר מורה של העם.
היבט נוסף, שאפילו נראה שלא היה קיים ברעיון המשיח בקרב היהודים גם בתקופת השליחים, היה זה של ממשיכו של הכהן אהרן, אחיו הבכור של משה (משה), מ. שבט לוי. הלויים היו ממונים על השיטה הליטורגית, ואילו היהודים באו מבית יהודה (יהודה), משם הגיעה שושלת המלוכה. שני סניפים אלו שימשו מטרות שונות. כשם שנראה שאין קשר בין הנביא למלך, גם לא היה קשר עם הכהן. לכהנים, שבאו מהלויים, היה ראש ראשי, הכהן הגדול או הכהן הגדול. הוא היה היחיד שהוסמך להיכנס לקודש הקודשים (הסנקטורום הקדוש) ומי שהיה הסמכות הייצוגית של יהוה, "האדם הקרוב ביותר לאלוהים".
Show description